Daf Yomi for Women – דף יומי לנשים

רבא מצמצם את המחלוקת בין רב ור’ יוחנן בקשר לדין מעילה באפר שבתפוח וגם ההלכה שמופיעה בברייתא בקשר לתשלומי מעילה על חטאת שנתכפרו בעלים באחר. המשנה מונה דברים שקרבים על המזבח שאין להם מתירין ומגדיר את ההבדלים בינם לבין דברים שקרבים שיש להם מתירין שדנו בהם במשיות הקודמות. המשנה מונה חמש חטאות מתות ומחלקם לשתיים שבשניים מתוכם יש הבחנה מסויימת שאין בשאר.

Rava narrows the debate between Rav and Rabbi Yochanan regarding meila in ashes from the pile on the altar. He also limits the halacha mentioned in the braita regarding payment for meila for a sin offering where the owner atones using a differnt animal. The mishna lists items that have nothing that enables thm to be brought and disucsses the difference in the law between those items and the items previously discussed in the mishna where something enables them (like the sprinkling of the bool enables the meat to be eaten). The mishna mentions the five case where an animal desginated for a sin offering are left to die. There is a distinction mande between 2 of them and the others.

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

מה קורה בכל השלבים של חטאת העוף (שהפריש, מולק ומזה) לגבי מליקה לחלות דין מעילה, הכשר לקבל טומאה על ידי טבול יום ומחוסר כיפורים וחיוב כרת לפיגול נותר וטמא? מה לגבי מיצוי הדם? למה זה לא נזכר במשנה? האם מיצוי מעכב או לא?

What happens at each stage of the bird sin offering (designation of the animal, its slaughter and sprinkling of its blood) regarding when there is or isn’t potential for meila, its ability to become disqualified by a tvul yom or mechusar kipurim coming in contact with it or being left overnight, and it’s ability to effect the karet obligation for pigul, notar and impure meat that was eaten? What about the shmearing of the blood – why is that not mentioned in the mishna? Is that a necessary part of a sin offering?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

הגמרא מביאה עוד מקורות בניסיון להכריע במחלוקת האם היתר זריקה זה השעה שקובע להיחשב היתר אכילה לכהנים כי כל העומד ליזרק כזרוק דמי או היתר אכילה (זריקה עצמה)? המקורות יכולים להתפרש בכיוונים שונים ולכן אי אפשר להכריע. אם הבשר נפסל ביוצא (שיצא מחוץ לעזרה), וזריקת הדם מועיל לעניין כפרה למרות שהבשר אסור באכילה, האם זריקת דם מועיל להעביר דין מעילה מקדשי קדשים ולהביא דין מעילה לאימורי קדשים קלים או לא?

The gemara brings more sources to resolve the issue of whether or the moment of the meat being considered permitted to priests is the moment of accepting the blood (enabling the sprinkling) or the moment of sprinkling the blood (enabling the meat to be eaten). Each source is explained according to each approach and therefore there is no resolution. If the meat is disqualified because it left the courtyard of the Beit Hamikdash, and the sprinkling of the blood is effective to effect atonement, but not to permit the meat to be eaten, is that blood sprinkling effective to change the status of the meat regarding meila (to remove meila from higher level sanctified meat and add meila to the parts of the lower level sanctified parts of the meat that are generally burned on the altar)?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

הגמרא ממשיכה לדון בשיטת עולא שגבי דין מעילה בבהמות שמתו לאור מקורות אחרים. הגמרא מבחינה בין דברים שאנשים מרחיקים את עצמם מהם לבין דברים שאין אדם מרחיקים עצמן מהם. הגמרא מביאה קושי על רבה (אם עלו ירדו – בקדשי קדשים ששחטו בדרום) ומשאירה כקושי. הגמרא מביאה שאלה של ר’ אלעזר בקשר למי שהפריש עולה לבמת יחיד והביא בבמת ציבור ושחט בדרום – ושאל אם עלה על המזבח האם ירד. אפשר להבין מכך שלא שאל על מקרה רגיל (שהובא בבית המקדש) שהיה לו ברור מה ההלכה במקרה הזה. אבל לא ידעו אם היה לו ברור כרב יוסף או כרבה. כשזורקים הדם של קרבן שנתפגל, האם מוריד דין מעילה בקדשי קדשים או מכניס דין מעילה באימורי קדשים קלים? למה?

The gemara continue to grapple (using other tannaitic sources) with Ulla’s teaching that animals that die are not subject to laws of meila from the Torah but arefrom the rabbis. The gemara distinguishes between animals that people separate themselves from and animals that they don’t generally separate from. The gemara raises a question against Raba (who said that if an animal of high sanctity is slaugtered in the South and then put on the altar, it doesn’t not need to be removed) and leaves it as a question. The gemara brings a question of Rabbi Elazar regarding one who designated a burnt offering on a private altar and brought it to a public altar, and slaughtered in the South, and then brought on the altar, deoes it need to be removed. Since his question was on a unique case, it is asusmed that the regular case of slaughtering in the South was obvious to him however it is unclear what he would say in that case. When the blood of a pigul sacrifice is sprinkled on the altar, does it remove meila for higher sanctity sacrifices and add meila for the parts that need to be burned in lower sanctity offerings? Why?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS