הגמרא מנסה להבין את התשובה של חכמים לר’ יוחנן בן נורי נגד הקל וחומר שלו לגבי מחשבה בטומאת אוכלים של נבלת עוף טהור. הגמרא חוזרת לדברי ר’ יוחנן שאמר בעולשין שמחשבה לאכילת אדם מועילה רק בתלוש כדי להיות ראוי לקבל טומאה. רבא אומר שר’ יוחנן יודה שלעניין מעשר, מחשבת חיבור מועילה. מקשים עליו ממשנתינו אבל רבא מתרץ ומביא הוכחות לתירוצו. הגמרא דנה בתבלינים וחיובם במעשר ופאה. המשניות הבאות מונים עוד מקרים עם אותה מבנה כגון ראשית הגז ומתנות כהונה, ביעור פירות שביעית ושביעית, סימני כשרות בדגים וחיות/בהמות, ברכה לפני ולאחרי פעולה/אכילה.
The gemara tries to understand the rabbis’ response against Rabbi Yochanan ben Nuri’s kal vahomer argument regarding intent for susceptibility to food impurity of the carcass of a dead kosher bird. The gemara then goes back to Rabbi Yochanan’s statement regarding endives – intent only works regarding susceptibility to impurity once they are detached. Rava points out that Rabbi Yochanan would say regarding tithes that intent to be consumed by humans would work even while attachקd to the ground. The gemara deals with spices and their obligation regarding peah and tithes. The next mishnayot raise other cases with the same structure like giving the shearings and the gifts from slaughtered animals to priests, laws of shmita and destruction of shmita items (bi’ur), signs of kashrut by fish and animals, blessings before and after food/actions.
Podcast: Play in new window | Download
Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS
Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download
Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS
Sorry, the comment form is closed at this time.