Daf Yomi for Women – דף יומי לנשים

האם חופפים ביום לטבול בלילה? האם אפשר לחוף בערב שבת ליום שבת? רבא פסק בעניין ואז תיקנו אותו והוא שינה את דעתו והודיע ברבים. זב או זבה שבדקו ביום שביעי בבוקר ומצאו טהור ואז מצאו כעבור כמה ימים שהם טמאים, האם יש עליהם חזקת טהרה עד הבדיקה שנייה? אם בדקו יום שביעי בבוקר ומצאו טמאים ואז בדקו כעבור כמה ימים ומצאו טהור, האם הם בחזקת טהרה או טומאה בימים שבין הבדיקות? בגלל שימים שעליהם יש דיון הם בימי זיבתה, האם אפשר ללמוד דינים מסויימים לגבי זבה מכאן – כגון האם אפשר לקבוע וסת קבוע בימי זיבתה? בעקרון צריך לבדוק בכל ימי שבעה נקיים – מה אם רק בדק ביום הראשון וביום השביעי? יש מחלוקת תנאים אם זה בסדר, או אם סופרים רק יומיים אלו ולא השאר, או אם רק היום השביעי נחשב. יש מחלוקת אמוראים – מה קורה אם רק בדק ביום הראשון ולא ביום השביעי.

Can one shampoo during the day before going to the mikveh or does it need to be at night just before going to the mikveh? What about shampooing on Friday afternoon for Saturday night tevila? Rava ruled and was corrected adn he stood up and admited his mistake. If a woman checks on the seventh day of niddah in the morning and is clean adn a few days later is not, from when is she presumed to be impure? What if the reverse happened? Since these in between days in question are in her zava days, can one learn from this mishna details about zava days – like can one establish a regular cycle for zava days? One needs to checks during seven clean days each day but what if one only checked the first and seventh? There is a 3-way tannaitic debate regarding this. There is a debate among emoraim regarding what happens if one checked only on the first day?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

אשה שרואה דם מחמת תשמיש – מה עושים? מה עושים לאשה שכל פעם שעולה מהמקוה וחוזרת הביתה מתחילה לדמם? רבי התקין תקנה בשדות בגלל שנשים לא ידעו להבחין בין דם נדה/דם זבה או בין צבעים – אם ראתה יום אחד או שניים מחכה עוד ששה ימים ואם ראתה שלושה יושבת שבעה נקיים. ר’ זירא (כמה דורות אחרי רבי) אמר שבנות ישראל החמירו על עצמן שתמיד יושבות שבעה נקיים אפילו אם ראו טיפת דם כחרדל. האם כולם קיבלו את החומרה? ששה הלכות מובאים בשם רבא (חמישה מתוכן בדף הזה). 1. דם חימוד – שבגללה צריכים שבעה נקיים לפני נישואין. 2. אי אפשר לחפוף לפני טבילה עם נתר או חול, שמא תהיה חציצה. 3. חייבים לחוף במים חמים ולא קרים. 4. צריך לנקות בית הקמטים ובית הסתרים – כי כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת. 5. מה ההלכה אם לאחר הטבילה מוצאת חציצה – האם צריך לחשוש שהיה שם בטבילה – על פי מה קובעים?

A woman who bleeds from having sex with her husband (meaning, it brings on her period), what does she do? What to do with a woman who each time she leaves the mikveh, she gets her period on the way home? Rabbi Yehuda HaNasi instituted an edict for women who lives in the fields due to concern that they didn’t know how to distinguish between niddah blood and zava blood or between colors of blood. He said that if a woman bled for one or two days, she needs to wait 6 more days before going to the mikveh and if she bled for three days, then she would need to wait seven clean days. Rabbi Zeira (living a few generations later) said that the women were stringent and waited always seven clean days, even if they only saw a tiny spot. Did everyone accept this stringency? Six halachot are brought in the name of Rava (five of them in today’s daf). 1. A woman may bleed in anticipation of the wedding and therefore needs seven clean days leading up to the wedding. 2. One can’t shampoo before going to the mikveh with natron or sand. 3. A woman must shampoo with hot water, not cold. 4. A woman must clean the folds of her body even if the water can’t get there. 5. If one finds dirt after going to mikveh, does one need to be concerned it was there when she went to the mikveh – how does one determine this?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

מה זה וסת הדילוג? בכמה פעמים קובעים? הגמרא דנה במשמעות מסויימות של וסת קבוע. איך עוקרים וסת קבוע? איך מחזירים וסת קבוע שהיה עקור? המשנה עורכת השוואה בין דמים שונים באשה (בבתולים ובנדה ובין נשים שונים) לבין ענבים מסוגים שונים. כמה שמענבים יוצרים יין, מדמים יוצרים ילדים. כמה זמן לאחר נישואין אפשר לתלות דם בדם בתולים ולא דם נדה? במה זה תלוי?

One can establish a regular cycle of “skipping” – what is that? How many times does one need to see in order for this to be established? Some of the issues that are significant in a regular cycle are discussed. How does one uproot a regular cycle? If one does uproot, how can one return to it being their established regular cycle? The mishna compares different blood of a woman (from tearing her hymen/nidda) and bloods from different women to grapes of different types. Just as the juice of grapes, lead to wine, the blood from women leads to children. For how long after marraige can one assume blood is from tearing the hymen? On what does it depend?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

אם יש כתם, האם יש דרכים לדעת אם זה דם או לא? אם מכבסים בשבע סמנין ספציפיים, וזה יורד, סימן שזה דם ואם לא, סימן שזה צבע. אחרי שהכתם יורד אפילו אם לא יורד באופן מלא, אפשר לטבול לטהרו כי הכתם מבוטל ומה שנשאר נחשב טומאה בלועה. מהן שבעת הסמנין והאם חשוב הסדר? אם הכתם לא יורד, אבל מנסים לכבס שנית וזה יורד, האם הטהרות שהשתמש בהם בין הכביסות טמאות? האם עצם הכיבוס השניה הוכיח שהוא הקפיד על הכתם והתייחס כאילו זה דם? למי שסובר שהפקדה שלו רלונטית, על בסיס מה סובר כך? מחלוקת ר’ יוחנן וריש לקיש לגבי טומאה בלועה שאינה מטמאה – האם זה כולל טומאה שיכול לצאת על ידי הדחק? האם זה משנה אם הדבר הוא בלוע הוא טומאה מדאורייתא (כמו מעיינות הזב) או דרבנן כמו מקשים טמאים רגילים שמטמאים כלים מדרבנן בלבד? ר’ יוחנן מביא שלוש קושיות נגד ריש לקיש וריש לקיש מקשה על ר’ יוחנן קושיה אחת. כדי לענות על הקושי נגד ר’ יונחן, רב פפא מסביר בדיוק באיזה מקרים הם חולקים ומה כל אחד סובר.

Is there a way to determine if a stain is from blood or from something else? Laundering it with certain substances can be an indicator as certain substances used in a particular way can remove blood stains but not necessarily other stains. If one washes with seven specific substances, and the stain comes out, it is an indicator that it is blood. And if not, it is dye or something else. After the stain comes out or if it doesn’t come out fully, one can put in a mikveh and purify it – whatever is left is considered absorbed and it not a problem. What are the seven substances and is the order of washing important? If the stain doesn’t come out and one washes it again and the stain comes out then, does that make it impure? Does that prove that the owner thought the stain was blood and therefore we treat it as blood?  the owner’s intent important? If so, why? Rabbi Yochanan and Reish Lakish argue regarding impurity that is absorbed that does not make other items impure – does that include items that can get out if one works very hard at it? Does it matter if the item that is absorbed a high level of impurity (av hatuma and on a Torah level) or if it is low level (rabbinic and first degree impurity)? Rabbi Yochanan brings three sources to question Reish Lakish and then Reish Lakish brings one against Rabbi Yochanan. Based on the last question, Rav Pappa specifies in exactly which case they disagree.

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

באיזה מקרים אפשר לתלות את הכתם במישהי אחרת? אם השאילה בגדיה לנכרית? במה זה תלוי? יש מושג – תולין במקולקל במקולקלת – עד היכן אפשר להגיד מושג זה? האם אפשר אם במקולקת בתוך שבעה נקיים כבר – האם אפשר לתלות בה אפילו אם זה אומר שהיא צריכה להתחיל שוב שבעה נקיים? יש מחלוקת רבי ורשב”ג בעניין. האם הם חולקים גם בדיני טומאה וטהרה – טהור וטמא הלכו על שני שבילים וידוע ששביל אחד היה טמא ושביל אחד היה טהור. האם אפשר לתלות שהטמא עבר בשביל הטמא? האם אפשר לתלות באשה שראתה כתם? כתם שרואים על דבר שאינו מקבל טומאה – האם מטמא את האשה או לא? מה הדין כשיש שלוש נשים במטה אחת ומוצאות כתם. אם אחת בדקה ומצאה דם, אפשר לתלות מה אבל האם תלוי מתי בדקה? האם תלוי גם אם חלק מהנשים בקטיגוריה של מסולקות דמים – מעוברת, מניקה, קטנה או זקנה?

In which cases can one attribute her stain to someone else? If one lends her clothes to a non-Jew? Upon what is that dependent? There is a concept – we attribute the problem to one who is already in a problematic situation. To what extent does this apply – even if it makes the problematic situation worse, i.e. she is in the middle of her seven clean days? Rabbi Yehuda HaNasi and Rashbag differ on this issue. Would they differ also in a case where a pure and impure person walked on two paths – one pure and one impure – can we assume the impure person took the impure path? Can one attribute the stain to a woman who was impure from seeing a stain? Is a stain seen on an item that is not susceptible to impurities render the woman impure? If three women slept in one bed and find blood, if one checks and finds blood, can we attribute it to her? What if one of the women were pregnant, nursing, young or old?

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS

Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download

Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS