הגמרא מביאה עוד מקורות בניסיון להכריע במחלוקת האם היתר זריקה זה השעה שקובע להיחשב היתר אכילה לכהנים כי כל העומד ליזרק כזרוק דמי או היתר אכילה (זריקה עצמה)? המקורות יכולים להתפרש בכיוונים שונים ולכן אי אפשר להכריע. אם הבשר נפסל ביוצא (שיצא מחוץ לעזרה), וזריקת הדם מועיל לעניין כפרה למרות שהבשר אסור באכילה, האם זריקת דם מועיל להעביר דין מעילה מקדשי קדשים ולהביא דין מעילה לאימורי קדשים קלים או לא?
The gemara brings more sources to resolve the issue of whether or the moment of the meat being considered permitted to priests is the moment of accepting the blood (enabling the sprinkling) or the moment of sprinkling the blood (enabling the meat to be eaten). Each source is explained according to each approach and therefore there is no resolution. If the meat is disqualified because it left the courtyard of the Beit Hamikdash, and the sprinkling of the blood is effective to effect atonement, but not to permit the meat to be eaten, is that blood sprinkling effective to change the status of the meat regarding meila (to remove meila from higher level sanctified meat and add meila to the parts of the lower level sanctified parts of the meat that are generally burned on the altar)?
Podcast: Play in new window | Download
Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS
Podcast (dafyomi4women-hebrew): Play in new window | Download
Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS
Sorry, the comment form is closed at this time.